מם זה מציג דיבוב מצחיק של הקונדיטורית קרין גורן. הדיבוב מוצג על קטע סרטון מתוך תכנית הבישול של גורן. היא מכינה מתכון מתוק עם הרבה סוכר ומתוקים כביכול ועל זה הדיבוב, להקצין את כמויות הסוכר המתוק והחוסר בריאות שיש במתכונים שלה. הבחור שמדבב אותה הוא גבר (למרות שגורן היא אישה), הוא מקצין את הקול שלו הטבעי ומציג את קרין גורן כמפלצת, מישהי עם קול עבה ש"אוהבת לאכול", לא אכפת לה מכמות המתוקים והסוכר העיקר שיהיה טעים, הבריאות כאן היא בעלת ערך אפסי ולא חשוב, העיקר להביא תכנית עם מלא מתוקים ומתכונים טעימים. באירוע המקורי קרין גורן מציגה דרך להכנת מתכונים מתוקים, היא מתארת את תהליך ההכנה, כמויות של מצרכים, זמנים של לשים את העוגות בתנור/ מקרר/ מקפיא, דרכים אחרות. הקשר בין הסרטון לאותה קונדיטורית הוא שהסרטון מציג את קרין כמישהי מפלצתית, לא מתחשבת בכמויות הסוכר והמתוקים שהיא שמה במתכונים שלה, מישהי שרק משמינה, העיקר לאכול שוקולד ולא באמת לשים דגש על האם זה עובר את הגבול? לא מוגזם? בריא הכמויות המוגזמות הללו? הקול שלה אפילו בדיבוב מוגזם ומוקצן, מישהי שלא "דופקת חשבון". כך גם במקור, גורן ידועה כקונדיטורית שלא מתחשבת שבכמויות סוכר, אוהבת לשים מלא שוקולד, מצרכים משמינים ושומניים, והרבה מאוד סוכר, הקהל הצופה לעיתים קרובות מבקר אותה על המתכונים המוקצנים שלה, וכך גם הסרטו הזה, הוא בא במטרה לבקר אותה ולהביא ומור סאטירי על המתכונים שלה שהם מוגזמים ולא בריאים בכלל. המסר שרצה יוצר הסרטון להעביר הוא לצחוק על התופעה ולהצחיק, הוא מנסה להתבדח ולבדח את הצופים, שקרין גורן היא בעצם מפלצת מזון, זהו הומור סאטירי קצת שבא במטרה לבקר אותה על המתכונים וכמויות הסוכר המוגזמות שהיא מכניסה לתוכם שהם לא בריאים בכלל ולא מוצלץ להכניס כמויות כאלו אל גופנו. 

סרטון תקשורת וספורט

תקשורת וספורט 

הסרטון עוסק בתקשורת וספורט הכולל בתוכו ספורט וכלכלה, ספורט ופוליטיקה וספורט ומגדר. בסרטון נסביר על הקשר בין הדברים ונמחיש זאת בעזרת דוגמאות. 

https://www.youtube.com/watch?v=DeG7Fnhs4Uc 

מאפייני סיקור נשים משימה 2

מאפייני סיקור של ספורט נשים:

ספורט הינו כלי חינוכי וערכי חשוב כיום בחברתנו, הטומן בחובו יתרונות רבים לפיתוח כישורי חיים ולבריאות. נשים כמו גברים זכאיות לנגישות שווה ליתרונות הללו, ויש לתת להן הזדמנות שווה לזו של הגברים למיצוי הפוטנציאל האישי וההישגי הטמון בהן.

כיום התקשורת מתייחסת לספורט נשים ומסקרת אותו בצורה לא הולמת ושווה כפי שהיא מסקרת ספורט גברים, ספורט נשים נתפס כשולי וכפחות דומיננטי מהספורט הגברי, נשים הן ״העם״ החלש, הקבוצה השולית, אין להתייחס אליה ברצינות כמו שמתייחסים לספורט גברים והדבר מתבטא במספר מאפיינים.

ראשית, הספורט של נשים מקבל פחות תקציבים למימון המשחקים, הקבוצה, או כל דבר אחר לשם קידום שם קבוצת הנשים ומעמדן. בדרך כלל ואפילו לרוב הספורט הגברי זוכה להרבה יותר תקציבים והשקעות מהספורט הנשי, ההבדל בהשקעות בספורט נשים וגברים באחוזים הוא גדול ולעיתים עולה על ה100% ולכן גם הציבור פחות שומע על הישגי נשים והתקשורת מתייחסת פחות לספורט הנשים בהתאם ובשוויון לספורט הגברי.

שנית, בהתעלם מהעניין שהספורט הנשי פחות מסוקר  ופחות מובא לידע הציבור,כאשר מציגים אותו מתייחסים להישגה של הספורטאית כאל דבר נדיר, כאל הלא יאמן, איך אישה עשתה את זה? בגלל שנשים נתפסות כמין החלש פחות מאמינים בהן והציבור פחות רואה בהן את הפוטנציאל הטמון בהן לכן כשהן מגיעות להישג, התקשורת מציגה את העניין כדבר בלתי יאמן, נדיר ומלווה בהמון מזל ולעיתים תמיכה חיצונית (כספית או ״תמיכת גב״) והעולם והציבור רואה בכך דבר נדיר ומתקשים להאמין למרות שאין כל כך למה להאמין, בסך הכל אישה חזקה ואסרטיבית הגיעה לאן ששאפה להגיע לא שונה משום גבר ספורטאי אסרטיבי שהגיע להישג ענק. בשורה תחתונה לרוב הישגי נשים בספורט יובאו לידע הציבור כאשר הם חריגים ומאוד מרשימים, לעיתים לא יובא הישג יום יומי או של איזה תחרות שנתית כי זה נתפס פחות מעניין בעיני התקשורת.

בנוסף לכך, ראיונות של ספורטאיות בתקשורת הם פחות בדגש על מה הספורטאית עשתה כדי להגיע ״ללום״ אלא יותר בכיוון של לדבר על גופה, הגזרה, מה היא אוכלת, מאיפה החולצה והמכנס, איזה קמפיין היא ״קטפה״, שאלות שמתעסקות במשפחה, אם היא אימא איך היא מסתדרת עם הטיפול בילדים, האם יש בן זוג בחיים? האם יש אהבה? מעטות הפעמים שנשמע בתקשורת ראיון עם ספורטאי גבר ששואלים אותו איך אתה מסתדר עם הטיפול בילדים והפרנסה.

זאת ועוד, תארים של ספורטאיות בתקשורת הם שוליים ופחות מכבדים מתארים של גבר, לנשים יקראו ״בנות״ בזמן שלגברים הם יקראו ״גברים״ מה שמקטין את מעמדה של האישה, התואר בנות יוצר קונוטציה של פחות כוח, פחות עוצמה, יותר עדינות, פחות כוחניות ותחרותיות בזמן שהמילה גבר יוצרת בדיוק את ההפך, תחרותיות, כוחניות, אסרטיביות, תכונות אגרסיביות ועוד... עם זאת קמפיין של ספורטאית בתקשורת הוא בדרך כלל מתייחס למיניות, היא תהיה לרוב לבושה בבגדי ים, יהיה דגש על החזה והישבן, יותר תמונות פרובוקטיביות ופחות על עיסוקה והישגיה, לרוב הכתבה תחפש רכילות ופחות תעסוק בספורט אלא אם קיים הישג מאוד מרשים. לעומתה גבר כדורגלן למשל יצטלם עם הכדור כשהוא רץ וזה משרר לקורא והצופה את התחרותיות ורוח הקרב שיש בו.

על פי תפיסת החברה, נשים פחות טובות מגברים בתחומי הספורט וככה יוצא שהסיקור של עיסוקן והישגן פחות טוב ויותר שולי.

כיום הספורט הנשי אינו זוכה לאמונה ועידוד כמו שהספורט הגברי זוכה לו מצד החברה והתקשורת. נשים בספורט ועיסוקן במקצוע נחשב כסטייה בעיקר בענפי ספורט כמו כדורגל וכדורסל, והחברה לרוב חושבת ותופסת את הספורט הנשי לכיוון העדין, בלאט , ריקוד, התאמנות אומנותית וספורט עדין כדלהלן.

התדירות בה הספורט הגברי יוצג ויסוקר היא לרוב באופן יום יומי בחדשות הספורט, בערוצי הספורט בעיתונים ובטלוויזיות לעומת התדירות שבה ספורט נשי יסוקר שהוא די חריג ולא באופן יום יומי או אפילו שבועי, אם נפתח חדשות ספורט נראה את הסיקור של החדשות באופן לא שווה בין אישה לגבר, גבר יקבל סיקור יותר טוב לרוב כשהוא מגיע להישג מרשים לעומתו כשאישה מגיעה להישג מרשים יהיה פחות דגש על ההישגים שלה ולאן שהיא הגיעה בזכות עצמה. כתבי הספורט מגדירים ספורט נשי כפחות מעניין ואם כבר הוא מובא לידע הציבור ומסוקר זה יהיה לרוב כאשר יש אירוע מרשים ביותר.

עבודה מעשית קצרה ספורט נשים שאלה 1

נטע ריבקין 

נטע רבקין שנולדה ב19 ביוני 1991 בפתח תקווה,  היא מתאמנת אומנותית ישראלית והישראלית הראשונה שזכתה במדליה באליפות העולם בהתעמלות אומנותית אחרי שזכתה גם במדליית ארד בתרגיל החישוק בספטמבר 2011. 

במאי 2011 אחרי זכייתה במדליית כסף בתרגיל האלית באליפות שנערכה במינסק שבבלארוס, זכתה במדליה באליפות אירופה בהתעמלות אמנותית ובנוסף לכך לתואר של הישראלית הראשונה שזכתה במדליה באליפות אירופה בהתעמלות אמנותית. 

מתוך נתוני מנהל הספורט עולה כי בשנת 2011 היו בישראל 73,760 ספורטאים פעילים, וכ19.3% מהם בלבד נשים. בנוסף לכך עולה כי בשנת 2011 ניצלה המועצה לקידום נשים בספורט 7,911,989 שקלים. 

שיעור קבוצות ספורט נשים באחוזים בשנת 2011 הוא 20% (80% גברים).שיעור התמיכה בספורטאיות בענפים אישיים וקבוצתיים בשנת 2011 עומד על 7,441 נשים (לעומת כ17 אלף גברים). 

בנוסף לכך השתתפה רבקין באולימפיאדת לונדון של שנת 2012 וסיימה במקום השביעי בגמר קרב רב וזהו הישג שיא למתעמלת ישראלית. 

שיעור קבוצות ספורט נשים באחוזים בשנת 2012 הוא 22% (78% גברים). שיעור התמיכה בספורטאיות בענפים אישיים וקבוצתיים בשנת 2012 עומד על 8,884 נשים (לעומת כ17 אלף גברים). 

בנוסף לכך עולה כי בשנת 2011 ניצלה המועצה לקידום נשים בספורט 9,010,035 שקלים כלומר ישנה עליה בהשקעה- כלומר עד סוף שנת 2012 ניצלה המועצה לקידום ספורט נשים 42.7 מיליון ש״ח בערך (כ71% מהתקציב שלפי הערכות המשרד היה צפוי שתנצל). 

רבקין נשאה את דגל ישראל בטקס הפתיחה באולימפיאדת ריו דה ז׳ניירו שנערך בשנת 2016.

קריירה בפרטים: 

רבקין הפתיעה בהישגה בשנת 2007 כאשר סיימה במקום ה13 באליפות אירופה שהתחוללה באזרבייג׳ן כאשר היא רק בת 16. באותה שנה זכתה גם במקום ה20 באליפות העולם שנערכה ביוון. בעקבות הישג זה והגיל שלה הצעיר הוחלט על ידי הוועד האולימפי לצרף אותה למשלחת הישראלית לאולימפיאדת בייג׳ינג אף שלא השיגה את הקריטריון באולימפי הישראלי כאחת מ3 ספורטאים צעירים. ריבקין הייתה הספורטאית הצעירה ביותר במשלחת הישראלית לאולימפיאדת בייג׳ינג ובה השיגה את המקום ה14 שנחשב להצלחה גדולה.

מספר הספורטאיות הכללי שפעלו בשנת 2007 עמד על 7,995 נשים. 

ריבקין סיימה בתחרות הקרב רב גם במקום ה14 אליפות העולם שהתקיימה במיה שביפן בשנת 2009.

באותה שנה, נערך מחקר שמטרתו לזהות ולאפיין את התפיסות החברתיות כלפי העיסוק בספורט אצל ילדות. המסקנות שעלו מקבוצות המיקוד בתמצית הן, כי המניעים לעסוק בספורט אצל ילדות הם רבים ואולם המרכזי שבהם הוא חיזוק השיוך החברתי שלהן, שבא לידי ביטוי בעיקר במסגרת ספורט קבוצתי, המאפשר השתייכות לקבוצה ומנגד. 

בשנת 2010 זכתה רבקין במדליית ארד בתרגיל הכדור בתחרות שנערכה בפורטוגל במסגרת סבב גביע העולם. אחרי חודש זכתה במדליית ארד בתרגיל החישוק בסבב גביע העולם שנערך בצרפת. באותה שנה בחודש אפריל סיימה ריבקין במקום החמישי באליפות אירופה בהתעמלות אומנותית בתחרות הקרב רב בתוצאה של 108.400 נקודות.

ככה זכתה בדירוג הגבוה ביותר שהשיגה אי פעם מתעמלת ישראלית בתחרות הקרב-רב שכולל את ארבעת המכשירים.

בנוסף לכך, השתתפה רבקין באליפות העולם בהתעמלות אמנותית שנערכה במוסקבה בספטמבר 2010 וסיימה במקום ה-11 בקרב-רב ועלתה בפעם הראשונה לגמר בתרגיל הכדור, בו סיימה במקום השביעי. 

אירועים כלליים: בשנת 2010 הוקצה הנתח הגדול ביותר של תקציב המנהל לפעולות ותמיכות תקציבים לרשויות מקומיות ולקיום פעילויות בפורט עממי כמו צעדות, מסעות, אופניים, צליחת הכנרת וכו'...

רבקין הייתה לספורטאית הישראלית הראשונה שזכתה במדליה באליפות אירופה בהתעמלות אומנותית לאחר שזכתה במדליית כסף בתרגיל האלות במינסק מאי 2011. בנוסף, סיימה במקום החמישי בתרגיל הכדור, במקום השביעי בתרגיל הסרט ובמקום השביעי בתרגיל החישוק.

בספטמבר 2011 נערכה במונפלייה שבצרפת תחרות אליפות עולם ובה זכתה ריבקין במדליית הארד בתרגיל החישוק ובכך הייתה למתעמלת האומנותית הישראלית הראשונה שזכתה במדליה באליפות העולם. אחרי הזכייה אמרה כי יש לה רצון עז להביא עוד הישגים למדינה הקטנה והיפה שלנו. בנוסף, סיימה במקום החמישי בתרגיל האלות, במקום השביעי בתרגיל הכדור ובמקום השמיני בתרגיל הסרט. (אירועים כללים בשנת 2011 מסוכמים למעלה). 

הישגים אלו הספיקו כדי לעמוד בקריטריונים שנדרשו ממנה כדי להשתתף באולימפיאדת לונדון של שנת 2012 שהייתה האולימפיאדה השנייה שלה. באולימפיאדה הגיעה ריבקין  להישג השיא עבור מתעמלת ישראלית כשעלתה לגמר הקרב רב וסיימה במקום השביעי.

באופן כללי, מספר הספורטאיות גדל בשנת 2012 פי שניים או פי שלושה ממספרן בשנת 2007. יש לציין כי אף שבחלק מענפי הספורט חל גידול במספר הספורטאיות, שיעורן בכלל הספורטאים (2012) בענפים כאלה או אחרים נותר נמוך מאחר שמספר הספורטאים הגברים גדל גם הוא. 

משנת 2007 ועד שנת 2012 גדל מספר הנשים שעסקו בכדורעף באופן מקצועי ב102%, בענף הכדוריד ירד שיעור הספורטאיות שעסקו בזה ב46%, בכדורסל גדל מספר הנשים שעסקו בכך בכ93% ובכדורגל גדל מספר הנשים שעסקו במקצוע ב269%.

להלן ההבדלים במספר הנשים והגברים בענפים נבחרים וספורט אישי בשנת 2012 ושיעור השינוי במספר הספורטאיות בין השנים 2007 ועד 2012. 

בג׳ודו גדל מספר הספורטאיות ב11% משנת 2007 ועד 2012, באתלטיקה קלה ירד מספר הספורטאיות המשתתפות ב8%, בשחייה גדל מספר הספורטאיות ב45%, בטקוואנדו גדל מספר הספורטאיות ב119% ובטניס ירד מספר הספורטאיות ב36% משנת 2007 ועד 2012.  

בשנת 2014 ריבקין סיימה במקום הרביעי בתחרות הקרב רב באליפות אירופה בבאקו אזרבייג׳ן.  

עם זאת, זכתה נטע במדליית ארד בתרגיל החישוק במשחקים האירופאיים שהתקיימו בבאקו, אזרבייג׳ן בשנת 2015, בספטמבר של אותה שנה הגיעה ריבקין לשלושה גמרים באליפות העולם התעמלות אומנותית- בקרב רב, בחישוק ובכדור. בקרב רב סיימה ריבקין במקום השביעי שנחשב מקום שיט לישראלית, ומההישג הזה זכתה ריבקין בכרטיס לאולימפיאדת ריו.  בחישוק סיימה ריבקין במקום השמיני אחרי שבמהלך התרגיל איבדה פעמיים שליטה בחישוק. ובכדור סיימה במקום השישי.  

בשנת 2016 רבקין נשאה את דגל ישראל בטקס הפתיחה באולימפיאדת ריו דה ז׳ניירו. 

סיכום על נושא ספורט וכלכלה: 

בכמה שנים האחרונות הפך הספורט לפופולרי מאוד והחל להיות יותר ויותר משודר בערוצי הטלוויזיה וכך גם גדלו ההשקעות בו ורווח או הפסד של סכומים ענקיים. 

בשיעורים למדנו איך הספורט נהיה פופולרי, מי הם האנשים שמשקיעים ונותנים חסות לקבוצות הספורט, איך הספורט התאים את עצמו לטלוויזיה, מה מרוויח כל צד (קבוצת הספורט והספונסרים), השפעות הפרסום על הצופים, האם יש קשר בין ספורט לפוליטיקה והאם לספורט יש את הכוח לשנות ולהעביר מסרים (בין אם הם אישיים או שמייצגים קהילה/ קבוצה מסוימת).

דוגמה לקשר בין ספורט וכלכלה: ב118 השנים שמאז שובם של המשחקים האולימפיים, היה גידול עצום במשתתפים, במספר ענפי הספורט וכך גם בהשקעה הנדרשת לשם קיום המשחק. כאשר אנשים יותר ויותר מתעניינים בספורט, מתחילים להשתתף או לצפות כך הטלוויזיה וגורמים אחרים מזהים פוטנציאל רווחי, הם מתחילים להשקיע על מנת להרוויח בסופו של דבר וכך בעצם הופך הספורט ליותר ויותר פופולרי, יותר ויותר רווחי, גורמים אלה מעוניינים לפרסם את החברה או המסר שלהם דרך משחקי הספורט ודרך זה להרוויח כספים (ספונסרים) וזה, בין היתר, הקשר בין ספורט לכלכלה. 

הספורט החל להיות משודר הרבה יותר בטלוויזיה ולכן החלו גם שינויים בכללי המשחק והדרך ששיחקו בו עד כה בחלק ממשחקי הספורט המוכרים לנו היום- כל זאת על מנת להתאים את הספורט למה שהצופה מסוגל לצפות ולהיות מעוניין וסקרן והגורמים הגדולים אם זה הטלוויזיה, קבוצת הספורט ספונסרים ועוד, משיגים את מה שהם רוצים- רייטינג או הגעה המונית של אנשים שמתעניינים באותו סוג ספורט מה שמקנה רווח כלכלי ופרסום רב בעולם. הספונסרים לא סתם משקיעים- הם רוצים בסופו של דבר להניב רווח כלכלי מכך- מידי שנה או באמצעות חוזה של כמה שנים נותנת חברה גדולה חסות וסיוע כספי לקבוצת ספורט בשביל תמורה ואינטרס כלכלי, קבוצת הספורט היא הקבוצה שבאמצעותה המסר/ פרסום הספונסרים עובר ובה אנשים צופים ודרכה עובר הפרסום. בעצם, קבוצת הספורט מקבלת כסף וחסות וזה הרווח שלה, זה חלק מהעסק שלה, עם מליוני הדולרים (בין השאר) שהיא מקבלת היא ממשיכה לעבוד ולשלם לשחקנים.

מה ההשפעות של הפרסום על הצרכן? הפרסום הוא הדרך של ארגון עסק או פריט ליצירת קשר עם ההמון. במקרה זה, קבוצת הספורט היא האמצעי בה החברות האחרות מפרסמות את המוצרים שלהם. חלק מהצופים/ הצרכנים נחשפים לפרסומת ולמוצר ולרעיון שהמפרסם מנסה להעביר, הם נמשכים לצד החיובי שהוצג בפרסומת ולכן הם כרגע רוצים את המוצר והם פועלים בשביל להשיג אותו.

לשאלת האם יש קשר בין ספורט לפוליטיקה- אז בהחלט כן. ספורטאים ושחקני ספורט בין אם הם מפורסמים ובין אם לא מערבים לעתים עניינים פוליטיים ומכניסים אותם אל תוך הספורט מה שמביא לפרסום של הסכסוך ועניין בינלאומי. להלן דוגמה לעירוב של עניינים פוליטיים בספורט: http://www.israelhayom.co.il/article/404819

באותו אירוע, המצרי סירב תחילה להתחרות מול הישראלי בשל הסכסוכים הפוליטיים של ישראל עם שכנותיה מדינות ערב ולאחר שהסכים לעלות והתחרות איתו, אורי ששון הביס את השחקן המצרי. בסופו של דבר בא השחקן הישראלי ללחוץ לשחקן המצרי יד וההוא סירב- הדבר ממחיש בצורה ברורה עירוב של עניינים פוליטיים כי הרי אין כל סיבה אחרת שהשחקן המצרי לא ילחץ יד ולא ירצה לעלות להתחרות תחילה עם שחקן ג'ודו אחר שאינו מכיר ושלא דיבר איתו אף פעם. 

בנוסף לכך לעיתים שחקנים/ספורטאים מעבירים מסרים אישיים/ קבוצתיים כדי להעלות מודעות מסוימת. בכיתה למדנו על זוג שחקני כדורסל ממוצא אפרו אמריקאים בשנות ה60 המאוחרות שבאמצע ההמון סיום של משחק הכדורסל הם סירבו לשיר את השיר ועמדו עם זרועה לפנים כאות מחאה לגזענות שהייתה קיימת אז באותה תקופה. מסרים כאלה כן יכולים לעבור באמצעות הספורט ואף יכולים לחולל המון שינויים בעולם. 

בסופו של דבר ישנו קשר בין הספורט לכלכלה, הספורט הפך לעסק שמגלגל מאות מליוני דולרים בשנה, הוא הפך לפופולרי מאוד והוא כלי חזק מאוד שאפשר להעביר הרבה פרסומות ומסרים דרכו. 

מה השפעת הפרסום על הקהל?

הפרסום הוא הדרך של ארגון עסק או פריט ליצירת קשר עם ההמון, תהליך הפרסום הוא תהליך מתוכנן שמועבר באמצעי התקשורת השונים. מטרות הפרסום הן מגוונות וכוללות רצון להעביר ידע,לשכנע לחזק עמדות, להנחות לביצוע פעולה, ולגרום לכך שהמסר יכנס לתודעת השומעים, הצופים או הקוראים.

אז מה השפעת הפרסום על הקהל?

חלק מהצופים/ הצרכנים נחשפים לפרסומת ולמוצר ולרעיון שהמפרסם מנסה להעביר, הם נמשכים לצד החיובי שהוצג בפרסומת ולכן הם כרגע רוצים את המוצר והם פועלים בשביל להשיג אותו. אם הפרסומת טובה ואחרי שהצרכן ניסה את המוצר שפורסם והוא אהב אותו הדרישה עליו תוגבר וכמותו במשק תעלה ומחירו ישתנה וגם ייתכן שהחברות יפתחו את המוצר הזה. מצד שני, אם הפרסומת לא הייתה מספיק מתוכננת ומעניינת, היא לא תמשוך את הצרכן והדרישה על המוצר לא תוגבר. מצב נוסף הוא שהפרסומת טובה אבל אינה אמינה, כלומר, המוצר במציאות אינו באמת לא למה שנזכר עליו בפרסומת. במצב זה אחרי ניסיון ראשוני של המוצר, הצרכנים יגלו את אמת איכותו וכתוצאה מכך הדרישה עליו תופחת וכמותו במשק תקטן ומחיריו יורדו.

מה מרוויח כל צד? (הספונסרים וקבוצת הספורט)

ספונסרים: מידי שנה או באמצעות חוזה של כמה שנים נותנת חברה גדולה חסות וסיוע כספי לקבוצת ספורט בשביל תמורה ואינטרס כלכלי... מהם? למה להשקיע מידי שנה או בחוזה של כמה שנים קדימה בעשרות מליוני דולרים? אז קודם כל ומה שברור לכולנו, ברגע שאותם חברות גדולות מסייעות לקבוצת ספורט להתקדם בקבוצת ספורט צריכה להעניק דבר בתמורה, בדרך כלל זה יהיה הפרסום. חברת הספורט תלבש מותג של חברת הספונסר ועד ל״דחוף״ את השם של אותה חברת ספונסרים בכל מקום וכל זה על מנת שהחברה שמעניקה את החסות בסופו של דבר תקבל את הפרסום שבשבילו היא השקיעה וכך אנשים יחשפו למותגיה או למה שהיא מוכרת והיא כך תקבל או תכסה על מה שהיא השקיעה בחברת הספורט. 

דוגמה להשקעה ורווח של ספונסרים:

 עם טורניר המעודדות של ליגת הכדורגל

השקעה: 200 אלף שקל בשנה

החזר (בנטו): 600 אלף שקל בשנה

קבוצת הספורט: קבוצת הספורט היא הקבוצה שבאמצעותה המסר/ פרסום הספונסרים עובר. בה אנשים צופים ודרכה עובר הפרסום. קבוצת הספורט היא בעצם הצד השני בחוזה והיא מתחייבת לעניין מסוים שהספונסר מבקש ובתנאי הוא מעניק לה חסות וסכום עתק של כמה מליוני שקלים/ דולרים. בעצם, הקבוצת ספורט מקבלת כסף וחסות וזה הרווח שלה, זה חלק מהעסק שלה, עם מליוני הדולרים (בין השאר) שהיא מקבלת היא ממשיכה לעבוד ולשלם לשחקנים.